רפואה של רצפת האגן: תחום גינקולוגי חדש העוסק בדלדול וצנחת אברי האגן, אי שליטה על הטלת שתן והפרעות האסתטיות באברי המין
מחלות ברצפת האגן שכיחות למדי וטיפולן גוזל נתח כלכלי נכבד מתקציבים המיועדים לרפואה ציבורית במדינות רבות בעולם. מחלות אלו מהוות גורם דרמטי לסבל פיזי ולירידה באיכות החיים של נשים רבות ומשפחותיהן.
נבדק מדעית שנשים הסובלות מבריחת שתן ו/או צניחת אברי האגן מפתחות עם השנים מפגיעה נכרת בדימוי העצמי, ירידה בתחושות הנשיות שלהן ופגיעה בחיי המין.
דלדול רקמות של רצפת האגן, צניחת אברים ואי שליטה על הטלת שתן קיימות בדרגות שונות ב- 50% מהנשים שילדו ילדים, ולמעשה הוכח שבעצם לידה הנה הסיבה המרכזית לבעיות הנ"ל. בקרב נשים שלא ילדו לעולם שכיחות צניחת הרחם ודפנות הנרתיק עם או בלי בריחת שתן הרבה פחותה מאלו שקיימים אצל נשים ולדניות.
מעבודות מחקר שונות ידוע שבקבוצת נשים בגיל 80, בערך כ- 11% עוברות ניתוח זה או אחר לתיקון הצניחה או בשל אי שליטה במתן שתן, וכ- 30% מכל אלו שנותחו תזדקקנה לניתוח חוזר.
מספרי תולדות הרפואה ידוע שצניחת הרחם תוארה ע"י סופרנוס בשנת 120 לפני הספירה, בו בזמן ניתוח ראשון לתיקון הצניחה בוצע במאה 18 ברומה. מיותר לציין שלאורך השנים הרבות השתנו גישות אבחנתיות והטיפוליות בצורה דרמתית, אך רק בעשור הארון חל שינוי של ממש באבחות מחלות אגניות השונות, ובעקבות זה התפתחו טיפולים שמרניים חדשים, הופיעו תרופות יעילות ופותחו גישות ניתוחיות חדישות. התפתחויות הטכנולוגיות גרמו לפריצת דרך בטיפול בבריחת שתן ובצניחת אברי האגן.
אי שליטה על הטלת שתן היא ליקוי המתבטא בצורות שונות, מאובדן שתן בכמויות קטנות מאד ולעתים רחוקות, עד להרטבה תכופה ובכמות גדולה. זאת תופעה שכיחה הקיימת בדרגות חומרה שונות, שנשים נוטות להדחיק. עובדה- מחקר שנערך בארה"ב העלה כי אחת מתוך ארבע נשים הסובלות מהבעיה לא שוחחה על מצבה עם גורם רפואי כלשהו, ואחת מבין עשר נשים מאמינה שאין פתרון רפואי.
דעה רווחת היא כי אי שליטה במתן שתן הנה מחלה הקשורה בזקנה: לא נכון. נשים בכל הגילאים חשופות לבעיה, החל בנשים צעירות (גם כאלה העוסקות בספורט), נשים הרות, התופעה גם שכיחה יחסית בתקופה של לאחר הלידה, נשים בגיל המעבר בתקופת המנופאוזה ועד לנשים מבוגרות מאד.
בעיית אי שליטה בשלפוחית מסווגת ל- 3 סוגים עיקריים ( או שילובים שלהם) :
א.' בריחת שתן במאמץ – איבוד שתן בלתי רצוני המתרחש במהלך פעילות פיזית, תוך כדי שיעול, צחוק , עיטוש או אפילו תוך כדי מגע מיני. הסיבה לכך לרוב צניחת צוואר שלפוחית השתן, הנובעת מהתרופפות של שרירי רצפת האגן.
ב'. איבוד שתן המלווה בדחיפות ו/או תכיפות – איבוד שתן בלתי רצוני הנובע מדחף פתאומי, עשוי לגרום לבריחת שתן ברגע שאת חשה בצורך להטיל שתן. דליפת שתן המלווה בדחיפות נגרמת בשל שריר שלפוחית הפועל יותר על המידה, ולא מהתרופפות שרירי רצפת האגן.
ג'. בריחת שתן המלווה בתחושת עודף – איבוד שתן בלתי רצוני, בכמויות קטנות המתרחש לעיתים קרובות ומלווה בתחושה ששלפוחית השתן אינה מתרוקנת.
הטיפול של שלושת הסוגים של בריחת שתן מתבצע בדרכים שונות החל מפיזיותרפיה של שרירי האגן במקרים קלים והתחלתיים , ע"י מתן תרופות אשר פועלות ברמה של שריר כיס השתן או בדרך כירורגית ( שיטת TVT ) כאשר המנתח מחדיר סרט סינטטי מתחת לשופכה בניתוח זעיר פולשני שעורך לא יותר מ- 10-15 דקות וניתן לבצעו אפילו באשפוז יום. הצלחה בניתוחים חדשים אלו שהתפתחו בעשור האחרון, מאד מרשימה – למעלה מ- 90% מהמנותחות יוצאות עם סיפוק רב כאשר בריחת שתן במאמץ נפתרת מיד לאחר הניתוח.
לפעמים יש צורך בשילום של יותר משיטה טיפולית אחת.
לעיתים קרובות בריחת שתן הנה חלק מבעיה יותר מורכבת – צניחת אברי האגן: צניחת הרחם ו/או דפנות הנרתיק. צניחת אברים אלו בד"כ מתרחשת בעשור השישי או השביעי של החיים ונובעת בין היתר מירידה ברמות הורמון אסטרוגן לאחר גיל המעבר והפרעות ברקמות החיבור ברצפת האגן.
ביטוי של הצניחה הנו הופעת בליטה בגודל שונה בפתח הנרתיק. לפעמים גוף הרחם כולו יחד עם דפנות הנרתיק יוצא החוצה מעבר לפתח של הנרתיק, במקרים אלו מדובר בצניחה שלמה.
לא כל צניחה מהווה בעיה, לכן העדר תלונות מצד האישה (אפילו כאשר מדובר בצניחה הנראית לעין) אין צורך בטיפול. אי אפשר לעזור לאישה שלא מתלוננת על הפרעה כלשהי, וגם אין צורך בכך. נהפוך הוא : כל טיפול מיותר, במיוחד טיפול כירורגי, עלול לגרום לבעיה.
צניחת אברי האגן מהווה מעין שבר, בקע. בקע נרתיקי. לאורך השנים שיטות ניתוחיות רבות נוסו לריפואי הצניחה. ניתוחים ווגינאליים, ניתוחים בטניים, שיטות לפרוסקופיות ללא פתיחת הבטן וגישות משולבות. למרות המיומנות הכירורגית החזרה של הצניחה הייתה גבוה למדי – 30% או אף יותר מזה. חלק גדול מהנשים שבהן ניתוח ראשוני לא הצליח מהסיסים לפנות לרופא שוב בגלל העדר ביטחון או פחד מפני ניתוח חוזר.
בעשור האחרון הראו עבודות מחקר רבות שסיבה המרכזית לצניחת אברי האגן הנה קרע או החלשות של רקמת חיבור חזקה אשר עוטפת את הנרתיק כמו מיכל, או קרע של הרצועות הרחמיות הבנויות מאותה רקמת חיבור. בשנים האחרונות פותחה שיטה ניתוחית חדשה זעיר פולשנית שבעזרתה מחליפים את הרקמה הפגוע ברשת סינטטית, דבר שנעשה בהצלחה כבר למעלה מ- 30 שונים בכירורגיה כללית בטיפול בבקעים בטניים או מפשעתיים.
שיטה ניתוחית זו תופסת תאוצה בכל העולם ובארץ, כאשר המובילה בניהן שיטת Prolift הצרפתית. ביצענו בארץ כבר למעלה מ- 120 ניתוחים עם תוצאות מפתיעות למדי. מדובר בשיטה כירורגית חדשה שהולכת ומחליפה עשרות גישות ניתוחיות אחרות שהיו בשימוש בעבר.
תחום נוסף שהולך ומתפתח ברפואת האגן הנו כירורגיה אסתטית של שפתי הפות והנרתיק. הפופולאריות של הניתוחים הפלסטיים באופן כללי עלתה מאד בכל העולם. עם העלייה בפופולאריות השתנה גם היחס לנושא. מסתבר שנשים יכולות להיות לא מרוצות לא רק מצורת אפן, באותה מידה הן יכולות להיות מתוסכלות ממראה החיצוני של אבר מינן. התסכול גורם לבושה, מבוכה, פגיעה בדימוי עצמי ופגיעה במיניות. לכן נשים אחדות מחפשות פתרונות. והפתרון יכול להיות בניתוח פלסטי קוסמטי שיכול להחזיר ביטחון עצמי לנפש הסובלת.
גם התרחבות של הנרתיק בעקבות לידות עלולה לפגוע בסיפוק מיני של בני הזוג. ניתוח להצרות הנרתיק בכלות יכול לפתור את הבעיה ולשפר את חיי המין.
